#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו השיעור עיסה שמותר ללוש לפסח?	"שיערו חז&quot;ל דעד שיעור הפרשת חלה יכול לעשות בלא חשש חימוץ אבל יותר מזה יש חשש שמא לא יעבד כל העיסה כראוי ויבא לידי חמץ (מ&quot;ב ס&quot;ק א&#x27;) [ודלא כריב&quot;י (בטור) דס&quot;ל דאינו יכול ללוש הרבה דוקא בזמניהם דהתנורים היו קטנים וצריכים להמתין עד שנאפו משא&quot;כ בזמנינו שהם גדולים יכול ללוש הרבה, וכ&quot;כ המג&quot;א (ס&quot;ק א&#x27;) דאפי&#x27; אם יש לו הרבה תנורים אסור ללוש עיסה גדולה]"	סימן תנו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו שיעור זה?	"הרא&quot;ש בתחילה צידד דהשיעור עשרון האיפה [43.2 ביצים עם הקליפות (מ&quot;ב ס&quot;ק ב&#x27;), והוא שיעור בנופח ולא במשקל, והוא בערך ג&#x27; קווארט (ש&quot;ך יו&quot;ד סי&#x27; שכ&quot;ד, מג&quot;א ס&quot;ק ב&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ג&#x27;)] הוא שיעור בתבואה וס&quot;ל דיהיה יותר מזה כשטוחנו ועושהו לקמח ויהיה שיעור גדושה, אבל הרשב&quot;א כתב דעשרון הוא שיעור בקמח [וכן מוכח דהסובין אינו בכלל השיעור אם הוציאו תחילה], ואפי&#x27; הרא&quot;ש בהל&#x27; חלה מודה לו לעשות הקמח שבמדה מחוקה ולא גדושה (ב&quot;י)"	סימן תנו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד יכול לשער זה במים?	"כתב הטור העצה היעוצה הוא למלאות כלי גדול במים ויערה כל המים לכלי שני ואח&quot;כ ימלא כלי הראשון במ&quot;ג וחמישית ביצים ואח&quot;כ יערה המים מכלי שני לתוכו עד שיתמלא, והמים שנשאר בכלי שני הוא השיעור [אבל לא יתן הביצים לתוך המים אח&quot;כ דאז יש לחוש שמא ישפוך מים יותר מדאי (טור), ורבינו ירוחם כתב דיעשה נקב בתוך הביצה וימלאהו במים (ב&quot;י), אבל השיג עליו הדרכ&quot;מ (ס&quot;ק א&#x27;) דאז אין הקליפה בכלל השיעור]"	סימן תנו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יכול ליגע בקמח 1) בדוחק 2) שלא בדוחק?	"1) לא ידחוק הקמח דאז לא יכנס המים בתוכו ולא ילוש יפה ויתחמץ (רמ&quot;א בשם מהרי&quot;ל), אלא ימדוד הקמח בפיזור כדרך המוכרים (מג&quot;א ס&quot;ק ד&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ד&#x27;) 2) אחר שכתב המהרי&quot;ל שלא לדחוק הקמח הביא הרא&quot;ם דאין להכביד ידו על הסולת, ומדויק היטב דהקפיד רק שלא לדחוק אבל נגיעה בעלמא מותר, וזהו כוונת הדרכ&quot;מ (ס&quot;ק ב&#x27;) כשהביא הרא&quot;ם אע&quot;פ שכתב &quot;אין להניח ידו על הקמח&quot;, אמנם המג&quot;א (ס&quot;ק ד&#x27;) הבין כוונתו כפשוטו דאין ליגע בקמח כלל, וביאר המחה&quot;ש כדי שלא יתחמם הקמח, וכן סתם המ&quot;ב (ס&quot;ק ד&#x27;) דיש להחמיר שלא ליגע הקמח כלל"	סימן תנו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי ראוי לומר לשם מצות מצה?	יאמר בפה לשם מצות מצה בשעת נתינת קמח ללוש (מהרי&quot;ל, רמ&quot;א)	סימן תנו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הסברות להקל בזה&quot;ז ללוש יותר משיעור עשרון?	"1) הטור הביא מה&quot;ר יצחק ב&quot;ר יהודה דעכשיו יש לנו תנורים גדולים ויכולים לאפות הרבה ביחד&lt;br&gt;2) בזמנם היו מקטפים בידיהם אבל עכשיו מקטפים בעמילה ואפי&#x27; עיסה גדולה אינה מחמצת (ב&quot;י)&lt;br&gt;3) בזמנינו יש הרבה אנשים שלשים את העיסה ביחד.&lt;br&gt;להלכה, אע&quot;פ שיש סברות ללמד זכות על המקילים וא&quot;צ למחות בהם מ&quot;מ כתבו הב&quot;י והדרכ&quot;מ (ס&quot;ק ג&#x27;) לכתחילה כל בעל נפש יזהר שלא ללוש יותר מהשיעור (מג&quot;א ס&quot;ק ו&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ז&#x27;)"	סימן תנו סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בדיעבד אם לש יותר מעשרון 1) ושהה יותר משיעור מיל 2) ולא שהה כשיעור מיל?	"1) הב&quot;ח ומג&quot;א (ס&quot;ק ו&#x27;) מחמירים (מ&quot;ב ס&quot;ק ז&#x27;), אבל השעה&quot;צ (ס&quot;ק ח&#x27;) מצדד דמסתימת הרמב&quot;ם והסמ&quot;ג משמע דדין זה דיותר מעשרון הוא רק זהירות לכתחילה אבל בדיעבד מותר אפי&#x27; אם שהה יותר משיעור מיל 2) הרבינו יונה הביא מחכמי צרפת דאסרו בדיעבד [ושיטה זו מוזכר במג&quot;א (ס&quot;ק ו&#x27;)], אבל השיג עלייהו דזה לא גרע ממי שלא נתעסק בהעיסה כלל ולא שהה כשיעור מיל (מ&quot;ב ס&quot;ק ו&#x27;) {ואין לומר דזה גרע טפי דמתחמם ע&quot;י עסק בה דהרי קיי&quot;ל דאפי&#x27; אם עסק בה כל היום אינו מתחמץ אלא אם שהה כדי הילוך מיל}, ועוד הביא הרא&quot;ש ראיה להתיר מלחם הפנים דהיו ב&#x27; עשרונות [ודחה המג&quot;א (ס&quot;ק ו&#x27;) דשאני התם דזריזין הן, והשיב הח&quot;י (ס&quot;ק ט&#x27;) חדא דמבואר בתוס&#x27; מנחות (נ&quot;ה ע&quot;א) דלחם הפנים לא נעשו בזריזים ולא במקום זריזים, ועוד הרא&quot;ש אינו בא אלא להביא ראיה דאפשר לעשות יותר מעשרון בלא חמץ וא&quot;כ יש אפשרות להתעסק אפי&#x27; בעיסה גדולה]. להלכה, פסק הרא&quot;ש דכיון דאמרו הגאונים דלכתחילה אין להניח העיסה רגע אחד א&quot;כ לא ילוש יותר מהשיעור אפי&#x27; כשלא שהה כשיעור מיל מ&quot;מ בדיעבד אינו אסור, והוסיף הב&quot;י דהיינו אפי&#x27; במזיד [דלא כרבינו ירוחם דמחמיר במזיד] (מ&quot;ב ס&quot;ק ז&#x27;), ואם לש יותר מג&#x27; קבין צריך למחות ואפשר דאסור אפי&#x27; בדיעבד דמירושלמי משמע דא&quot;א לשמרה מחימוץ (ח&quot;י ס&quot;ק ט&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק י&#x27;)"	סימן תנו סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה אם רוצה ללוש רק עיסה אחת?	"הדרכ&quot;מ (ס&quot;ק ד&#x27;) הביא מכל בו דאין לחוש אם מוסיף עוד ה&#x27; וו&#x27; ביצים, ועל כן כתבו הפוסקים דטוב להוסיף עוד ביצים כדי שיכול להפריש חלה בברכה (מ&quot;ב ס&quot;ק ז&#x27;), אכן מהרמב&quot;ם והשו&quot;ע משמע דצריך לצמצם השיעור עשרון וא&quot;כ קשה לצמצם השיעור חלה בדיוק וצ&quot;ע (שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;ב) {ויש עצה במ&quot;ב בסמוך (ס&quot;ק י&#x27;) שיכול לעשות ב&#x27; עיסות קטנות ולצרפן אח&quot;כ}"	סימן תנו סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אפשר ללוש יותר משיעור עשרון כשעושין ע&quot;י מכונה?	"הרבה אחרונים מקילים ללוש יותר מעשרון כשעושין ע&quot;י מכונה דליכא למיחש כ&quot;כ שלא יעסקו בכל העיסה (עי&#x27; הליכות שלמה פ&quot;ז הע&#x27; ט&quot;ז), אלא שנחלקו על הזמן [הדברי מלכיאל (ח&quot;ד סי&#x27; כ&#x27;) מקיל עד י&quot;ח דקות ובשעת הדחק עד כ&quot;ד דקות, ובלבד שידע שאינו מתחמם, והמנח&quot;י (ח&quot;ג סי&#x27; ק&quot;מ) הביא ממהרש&quot;ם ומחזה אברהם דלא הקילו אלא עד ט&quot;ו דקות אבל מצדד דבשעת הדחק יש להקל עד י&quot;ח דקות], וע&quot;ע בהערות לריש&quot;א (פסחים מ&quot;ב) דחושש לכתחילה שלא ללוש יותר מעשרון אפי&#x27; במכונה"	סימן תנו סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם אופה מצות ביו&quot;ט האם מותר למדוד הקמח?	"יש מח&#x27; בין רב ושמואל בביצה (כ&quot;ט ע&quot;א) אם מותר למדוד קמח ביו&quot;ט, ויש בזה ג&#x27; שיטות בפסח בזה&quot;ז, הר&quot;ן ס&quot;ל דלכו&quot;ע מותר למדוד דהוי כתבלין לנחתום דמותר [וכדאי לעשות עשרון כדי להפריש שיעור חלה וא&quot;צ לטרוח לעשות ב&#x27; עיסות פחות מכשיעור (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&#x27;)], ותוס&#x27; ס&quot;ל דלכו&quot;ע אסור וצריך לעשות פחות מכשיעור, והרא&quot;ש מצדד דעדיין היא מח&#x27; בזמנינו לגבי פסח. להלכה, המחבר הביא המח&#x27; והכריע הרמ&quot;א להחמיר שלא למדוד אלא צריך לעשות באומד הדעת, וכתב המ&quot;ב (ס&quot;ק י&#x27;) עצה לעשות ב&#x27; עיסות ולקרבן ולברך עליהם {וצ&quot;ע דאמרינן לעיל (מ&quot;ב סי&#x27; ש&quot;ו ס&quot;ק ל&quot;ה) דמותר למדוד שיעורי תורה, ועי&#x27; מש&quot;כ לעיל (סי&#x27; שצ&quot;ו סע&#x27; ב&#x27;) דאפשר דיש חילוק בין מצוה דאורייתא ומצוה דרבנן והכא מיירי לגבי השיעור דרבנן שלא ללוש יותר מעשרון, אבל אה&quot;נ לידע השיעור החלה יהא מותר למדוד, וצ&quot;ע}"	סימן תנו סעיף ג		
